<h1>או"ז הלכ' טריפות סימן ת"כ</h1>
<h2>דף עט:</h2>
במסכת זבחים פ' התערובות [ע', ע"ב] תנן כל החטאות שנתערבו בחטאות המתות או שור הנסקל אפי' אחד ברבוא ימותו כולן ואמר בגמרא [ע"א, ע"ב] מאי אפי' ה"ק כל הזבחי' שנתערב בהם חטאו' המתות או בשור הנסקל אפי' אחד ברבוא ימותו כולן והקשה רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל דתנן בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין [ע"ט, ע"ב] רוצח שנתערב באחרים כולם פטורים ר' יהודה אומר כונסין אותן לכיפה ואמרי' בגמרא מאן אחרים אילימא אחרים כשרים פשיטא ותו בהא לימא ר' יהודה כונסין אותן לכיפה אמר ר' אבהו אמ' שמואל הכא ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינם עסקי' רבנן סברי אין גומרין דינו של אדם אלא בפניו הלכך כולן פטורין ור' יהודה סבר [מפטרינהו] לגמרי נמי לא כיון דרוצחים נינהו כונסין אותן לכיפה רשב"ל אמר דכ"ע ל"פ דפטירי אלא הכא בשור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים שנגמר דינם עסקי' רבנן סברי כמיתת בעלים כך מיתת השור ואין גומרין דינו של שור אלא בפניו הלכך כולן פטורין ור' יהודה סבר כונסן לכיפה. והשתא הכא גבי זבחים דרובא דהתירא ופסידא דקדשים אמר ימותו כולם התם גבי רוצח דרובא דאיסורא ודהדיוט לכש"כ ומתוך כך הוא גורס כמו שמצא בספר זקן בשור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים מעליי' עסקי'. ור"ת זצ"ל השיב לו מתני' דקתני כולם פטורין משמע שאחרים בני חיובא ואע"ג דברישא דשמעתא קאמר מאן אחרים אי לימא אחרים כשרים פשיטא ולא פריך פטורין פטור מבעי' ליה התם כיון דמצי למפרך מגופא לא חש למידק ותו דרשב"ל אדר' אבהו קאי דשני הכא ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים עסקי' ועלה קאי דרשב"ל ומשני וכו', אבל נתערב בשוורים אחרים מעלייא הוה אמר רשב"ל [נכבשינהו] דניידו וכל דפריש מרובא פריש. ומתני' דשלהי ע"ז [ע"ד, ע"א] דשור הנסקל [אוסר בכל שהו] מיירי כשנסקל דליכא למימר נכבשינהו ותדע דלא קתני שנגמר דינו. ומתני' דהכא [דקתני] ימותו כולם בנתערב בזבחים מיירי ולגבוה וגזרי' שמא יבואו עשרה כהנים בבת אחת ומסקי מן הקבוע למזבח אבל בעלמ' [אמרי'] ונכבשינהו דניידו ומטעם זה התיר ר"ת זצ"ל דרוסת הזאב ברוב דמעשים בכל יום דזאבים טורפים ונושאים (זה) [שה] מן העדר ורועה מצילו ושרינן להו אע"ג דבעלי חיים חשיבי. ואומר רבינו יצחק ב"ר שמואל דאין להתיר אלא היכא דפריש מאליו כגון נמצא ביד עכו"ם אבל אם נאסר בתערובות ופירש לא אמרינן מרובא פריש. ואם יש בעדר ספק דרוסה כל העדר אסור. ותדע דטבעת של ע"ז שנתערבה (במאה) [ברבוא] טבעות כולן אסורות ובפירשה אחת מהן פליגי רב ושמואל [זבחים ע"ד, ע"א] כיצד אוסרות אבל בהיא גופא לא פליגי דכ"ע מודו דאסירא. וכל איסורי הנאה שפירשו מתערובתן אסירי ול"א מרוב' פריש וטעמא משום גזירה שמא יקח מן הקבוע ל"ש חולין ול"ש קדשים. ומיהו יש ליישב דברי ר"ת דשאני בע"ח כיון דאפשר ע"י דניכבשינהו דניניידו. מיהו טוב להחמיר והמחמיר תבוא עליו ברכה.
